האסכולה השאפעית - אסכולה שמייסדה הוא האימאם מוחמד בן אדריס אל-שאפעי ממצרים בן המאה ה-9, היא אחת מארבע האסכולות הפרשניות של האיסלאם הסוני.
האסכולה השאפעית היא שמרנית, מעדיפה את החדית' כמקור מרכזי ועיקרי למשפט ולפסיקה, גם לפי אסכולה זו (בדומה לאסכולה החנבלית) מעדיפים שלא לעשות שימוש בהיקש ובשיקול דעת, מתירים זאת אך ורק במקרים שאינם מכוסים ע"י החדית'. בנוסף החדית' וההלכות הנובעות ממנה נחשבת ככלי חשוב ומעודכן - עד כדי שניתן לבטל את תוקפם המשפטי של פסוקים מתוך הקוראן עצמו הסותרים עמדות הלכתיות שנתחברו לנוכח מציאות דתית / הלכתית שנוצרה עם הזמן.
האסכולה השאפעית נפוצה בירדן, סוריה , וכן בקרב המוסלמים בישראל, חלקים ממצרים, תימן ומלזיה ואינדונזיה. (זו האסכולה השנייה בבמספר המוסלמים אשר משתייכים אליה).