ארובת שרב היא רעיון טכנולוגי אשר טרם מומש ותכליתו הפקת אנרגיה ללא פגיעה בסביבה. זאת, תוך ניצול האנרגיה הקינטית בתנועת האויר (רוח) הנובעת מחום השמש.
הארובה היא מבנה גלילי חלול בגובה של כמה מאות מטרים ובקוטר של כ-500 מטרים. הארובה פתוחה בחלקה העליון, חלקה התחתון של הארובה - שהוא הבסיס אף הוא פתוח ובעל מבנה ההולך ומתרחב.
ארובת השרב נבנית במקום חם, יבש, וקרוב לים.
תהליך יצירת הרוח : מי ים ישאבו לראש הארובה ויותזו על האוויר החם שבארובה.כתוצאה מכך יתקרר גוש האוויר בראש הארובה. האוויר הקר והכבד יחל בצניחה אל בסיס הארובה ויצבור אנרגיה קינטית. כאשר יגיע לבסיס הוא יכוון אל טורבינות ליצירת חשמל.
על פי פרסומי הטכניון, "ארובת השרב" אחת תהיה מסוגלת לייצר כשמינית מהצריכה של ישראל (2004) בנוסף כמוצר-לוואי יותפלו כ-200 מיליון קוב מים בשנה בעלות של כ-כמחצית הדולר לממ"ק.