האור הוא תופעת טבע קשה להגדרה. אור הוא אנרגיה המתפשטת במרחב בצורת גלים אשר אינה זקוקה למאום לשם התפשטותה - כלומר האור יכול להתפשט גם בריק.
האור מתפשט במרחב בצורת גלים מחזוריים, על כך מעידות תופעות שונות המתרחשות בין גלי אור, למשל - תופעת ההתאבכות (סוג של התחברות) הניצפת בין גלי אור שונים.
התפשטות של גלים כמו האור בטבע מאופיינת על ידי פרמטרים שונים כמו : מהירות ההתפשטות של הגל ותדירות הגל. בגלי אור התדירות (או אורך הגל להנגזר ממנה) מגדירה את צבע האור.
העין האנושית רגישהה ומסוגלת להבחין רק במקטע צר של טווח התדירויות (הצבעים), טווח זה מכונה התחום הנראה או הספקטרום הנראה והוא מתאים לאורכי הגל שבין 400 ל 800 מליארדיות המטר.
האור הינו קרינה אלקטרומגנטית - (צמד של שדה חשמלי ומגנטי) המתפשט בריק במהירות של 300,000 ק"מ לשניה המכונה מהירות האור, מהירות זו היא קבועה ואין שום גוף פיסיקלי או מידע שיכול להתפשט במהירות גבוהה ממנה, את מהירות האור נהוג לסמן באות C.
במאה העשרים ניתן הסבר נוסף הנתמך בתצפיות אשר לפיו האור מופיע בטבע לא רק כגל כי אם גם כחלקיק (המכונה פוטון). כלומר יש שניות (דואליות) במופע האור בטבע והוא מתנהג הן כחלקיק והן כגל. ההבנה כי לאור יש אופי חלקיקי ולא רק גלי - הביאה את איינשטיין להסביר את האפקט הפוטואלקטרי ונתנה תימוכין לתפיסה זו.
בתמונה - הספקטרום הנראה :